קצת היסטוריה…
מושב אמירים נוסד בנובמבר 1958 על-ידי קבוצה קטנה של “משוגעים לדבר” – אנשים שרצו להקים יישוב שכל תושביו יהיו צמחונים וטבעונים, והוא יהיה נקי מבחינה אקולוגית – ללא ריסוסים וללא דישונים כימיים.
חברי הקבוצה, רובם ממרכז הארץ, פנו לסוכנות היהודית, ונשלחו על ידה לראות כל מיני יישובים נטושים. אחד מהם היה על הר מצפה הימים. למרות שהמקום היה מוזנח, ללא כבישים, מספר בתים רעועים, ומשפחות בודדות שגרו במקום – הם ראו בעיני רוחם את הפוטנציאל הגלום בו, והתיישבו במקום.
בשנים הראשונות עסקו התושבים ב”עבודות יזומות” של הקרן הקיימת לישראל, וכך הפכו את ההר והכפר לירוקים ופורחים. את הכביש הפנימי הם קיבלו במתנה לשנת ה’בר-מצווה’ של המושב.
לתושבים היה ברור מלכתחילה, כי אין מגדלים במקום בעלי חיים בצורה מסחרית, והם לא הסכימו לקבל מהסוכנות היהודית לולים – התעסוקה העיקרית של מושבי ההר. התחליף הגיע למקום באופן טבעי לחלוטין. מכיוון שצפת והר כנען היו באותה תקופה מרכז התיירות הישראלי, היו הנוסעים לצפת צופים מבעד לחלונות האוטובוס, ורואים את אמירים בדרכם. חלקם הגיעו למקום, וביקשו חדר ללינה. וכך עלה הרעיון, שנתמך על-ידי ח”כ ישראל גורי ז”ל (כן, אבא של חיים גורי), שהיה תושב אמירים ושימש כיו”ר ועדת הכספים של הכנסת באותה עת.
כבר בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת הוקמו במקום ביתני הקייט הראשונים (מי שמע אז על המונח צימר?), והנופשים נקראו קייטנים, וכך הייתה אמירים למושב הראשון בארץ עם תיירות כפרית .
המקום הפך לאטרקטיבי ביותר הן לנופשים והן לחברים שהצטרפו אליו, הוא גדל והתפתח ומשמש כמקור השראה עד היום.
בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 הוכרז מושב אמירים ככפר התיירותי הראשון בארץ, והושקעו בו כספים של החמ”ת (החברה הממשלתית לתיירות), הסוכנות היהודית והמועצה האזורית מרום הגליל בפיתוח הכניסה ליישוב, מרכז הכפר ומצפה נוף מדהים לכיוון הכינרת. התודות לשר התיירות דאז עוזי ברעם וליועצו הנאמן יוסף אבי-יאיר אנגל (ג’וחא).
כיום המושב גדל וישנם בו כ-160 בתי אב, שרבים מהם קשורים לתחום התיירות בצימרים, במתחמי ספא וטיפולים שונים, בשירותי הסעדה, גלריות והדרכת טיולים.
אנו מקבלים אורחים באהבה רבה, ונהנים מאוד לארח ולחלוק מהאוצר שיש לנו. כל המשפחה מטפלת ביחידות האירוח ביחד, וגם הילדים נהנים לקבל את אורחינו, ולכבד אותם מהמטעמים השונים הצומחים בחצר. במשפחה: שרה ויוסי הם ראש השבט של משפחת פלג, שבשנת 1972 הגיעו לאמירים, ובזכותם כולנו כאן.
אופיר, אחד הבנים של שרה ויוסי, אשתו ג’נט וילדיהם חולקים אתם את הבית והחצר. כך כולנו יחד צוות, כל אחד לוקח חלק במה שהוא אוהב וטוב בו.
